ברוכים הבאים לעולמם המופלא של עטלפי הפירות

בחניון התת קרקעי של דיזנגוף סנטר מתאכלסת מזה שנים רבות מושבה של עטלפי פירות. מדובר במושבה לא גדולה, בת כמה עשרות פריטים, אבל יציבה למדי. היא כוללת זכרים נקבות וגורים,צעירים או בוגרים, בהתאם לעונה של השנה. העטלפים חיים בקבוצה אחת, די צפופה. ביום, נתלים במהופך מהתקרה וישנים את שנת היום שלהם,אז אפשר גם להביט בהם מבעד לעדשת המצלמה. פניהם השועליות, עינהם ואוזניהם הגדולות. עם רדת החושך, מדי ערב,הם  עפים החוצה ויוצאים לחפש פירות למאכל. עטלף אוכל מיד לילה כמשקל גופו, כלומר סביב 150 גרם פרי לעטלף (מעט פחות מזה לנקבה או לגור). אין הכוונה רק לפירות מאכל כפי שבני האדם אוכלים, אלא בעיקר לפירות של עצי נוי המצויים בעיר: פירות עצי הפיקוס השונים ובמיוחד עצי השיקמה, פירות עץ האזדרכת (שהינם רעילים לרוב בעלי החיים) ומינים אחרים של עצי פרי ונוי מתורבתים. מכאן החיבה למגורים בעיר ולסמיכות לעצי הנוי הללו. העטלף,בהיותו יונק מעופף,חייב לשמור על עצמו קל משקל ולכן אינו בולע את כל בשר הפרי אלא פעמים רבות רק מוצץ את תכולת הסוכר שבפרי ויורק. האכילה נמשכת זמן רב ומלווה בהפסקות רבות ותעופות קצרות ורבות סביב הפרות.כך למשל בכל לילה סביב עצי השקמה בגן מאיר וברחוב קינג גורג' ניתן לראות פעילות לילית נרגשת לאור פנסי הרחוב. אכילה, תעופה וקריאות חברתיות הנשמעות כמעין צפצוף. היריקות וגם הצואה הנוזלית יחסית של העטלפים היא ה"מעטרת"  לצערנו את קירות הבתים הסמוכים לעצי הפרי. עם זאת יש חשיבות רבה לקיום תהליך ההאבקה וההפצה של זרעים בדרך זו. עם שחר, חוזרים העטלפים למשכן היום שלהם. בו יסתדרו לקראת שינה בקבוצה צפופה, הזדווגות, התנקות עצמית באמצעות לשון ארוכה במיוחד והמשך אינטראקציות חברתיות של כלל מושבה.

בשעות היום, כל עוד המושבה מקובצת, זוהי הזדמנות מצוינת לעצור ולהביט בהם. אמונות תפלות רבות נקשרו בשמם של העטלפים וכולן שגויות. ראשית, העטלפים אינם עיוורים. נהפוך הוא יש להם עיניים גדולות באופן יחסי למידת הפנים המאפשרות ראיה מפותחת, גם בשעות היום. שנית, הם אינם נושאים כלבת בארץ. הם עשויים להידבק בכלבת כמו כל אחד היונקים (ובהם כלבים, חתולים, בני אדם וכו') אולם נכון להיום לא נמצא בארץ עטלף חיובי לכלבת,בניגוד לחיות רבות אחרות. שלישית, העטלפים אינם נמשכים לשיערות האדם או לכל חלק אחר שבהם. למעשה תעופת העטלפים מצוינת ויכולת התמרון שלהם טובה יותר משל עופות בזכות הזויות הרבות מהן בנויה הכנף. מוטת הכנפיים עשויה להגיע עד 100 סנטימטר. באמצעותה ימנע העטלף ממגע עם אדם או כל עצם אחר גם בתעופות נמוכות. לעיתים גורים צעירים בתעופות ראשונות נופלים לרצפה וניצודים על ידי חתולי רחוב, בדומה לציפורי שיר רבות. העטלפים אינם נושאים מחלות או טפילים המסוכנים לאדם. פרוותם רכה מאד ונעימה וריחם מתוק כריח הפירות. בישראל למעלה משלושים מינים של עטלפים, כולם עטלפים אוכלי חרקים פרט למין אחד, הוא עטלף הפירות, שהינו נפוץ במיוחד וגם הגדול מכולם בגופו. עטלפי החרקים (שגם הם מתקיימים במרחב העירוני) מסייעים בטריפת חרקים כגון יתושים, ברחשים ועשי לילה. עטלפי פירות משלימים את תזונתם במנת חלבון אמצעות טריפת מקקים מין זה של עטלפי פירות  (Rousettus aegyptiacus) יוצא דופן מעטלפי פירות אחרים בעולם בשימור היכולת שלו לעשות אקולוקציה (איכון לפי הד), כלומר לנווט את דרכו גם בחשיכה מוחלטת. עטלפי פירות אחרים וויתרו על יכולת זו. יחוד נוסף לעטלף פירות זה הוא אופן הלינה שלו בתקרות מבנים (כגון החניון הזה, התחנה מרכזית חדשה ומבנים אחרים) ולא על ענפי עצים. לינה זו מאפשרת לו הגנה חשובה מטורפים (תנשמות, ינשופים, חולדות) כיון שאין לו יכולות הגנה אחרות מפותחות. מעניין לציין שנמצא שסידורי הלינה הללו קבועים יחסית, כלומר אותם פרטים ישנים תמיד ליד אותם פרטים.

במהלך שעות היום בחודשי החורף ותחילת הקיץ מתרחשת פעילות מינית עירה בין הפרטים במושבה. איבר מינם של הזכרים גדול יותר ובולט בעונה זו ויש הזדווגויות רבות עם הנקבות.יש מתירנות מינית מלאה, כומר אין סדר הזדווגות קבוע בין הפרטים במושבה. אולם לאחר הזדווגות מוצלחת הזכר נוטה לעטוף את נקבה בכנפיו למספר שעות ובכך למנוע ממנה זכרים אחרים. בתחילת האביב ובסוף הקיץ  מאי ואוקטובר, אז הפירות מצויים בשפע, הנקבות נוטות להמליט צאצא אחד- לאחר הריון בן שלושה חודשים. (לשם השוואה הריון של מכרסם כגון עכבר נמשך שלושה שבועות). הוולד נולד כשהאם נתלית בבהונותיה ופלג הגוף התחתון מופנה כלפי מטה. הוול מומלט ומיד מטפס ונצמד אל פטמת אימו. גור העטלף הינו היונק היחיד הנולד עם סט שיני חלב המאפשר הצמדות אל האם, עליה יעוף לכל מקום,כך ימשיך לינוק חלב וישאר חם ומוגן עד גיל שנים- עשר שבועות לערך. מדובר בהתנהגות הורית ממושכת למדי. בעונות הללו אפשר בפירוש להבחין בו תחת אחת הכנפיים, צמוד לאחת משתי הפטמות. צאצא זה יגדל וישאר בבגרותו לגור קרוב למשפחה ולמושבה שלו, בדומה לבני האדם. עטלף פירות שכזה מאריך חיים גם עד שלושים שנה ומעלה. כדאי לזכור כי סדרת העטלפים מתעופפת בעולם מזה למעלה מחמישים מליון שנה, בעוד שבני האדם מהלכים על פני האדמה אלפי שנים בסך הכל. עטלף הפירות השכיל להשתלב בחוכמה ובזהירות במרחב העירוני הצפוף והוא מהווה כעת חלק חשוב ובלתי נפרד ממארג החיים האקולוגי המורכב והשוקק בתל אביב. נצלו הזדמנות זו לעצור,להביט וללמוד אותו.